מאור ושות' - משרד עורכי דין
  

תביעה לפינוי מושכר

רקע:
עובר לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי בשנת 2008, משכיר נכס אשר חפץ לפנות דייר/שוכר המפר את תנאי הסכם השכירות, נאלץ לעבור מסלול לא קצר בטרם קיבל את פסק הדין המיוחל. הוספת פרק ט"ז4, העוסק בתביעות לפינוי מושכר, באה במטרה לקצר את ההליכים הללו ולאפשר למשכירים לפנות דיירים מפרי חוזה בקלות ובמהירות יחסית.
                           
פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי:
הפרק העוסק בתביעה לפינוי מושכר, הינו למעשה מסלול מקביל לאפשרות לפינוי מושכר אשר עמדה למשכירים בטרם תיקון תקנות סדר הדין והוספת פרק ט"ז4.  תובע אשר יחפוץ בכך, מסיבותיו הוא, עדיין יכול לבחור במסלול סדר הדין המקוצר לפי הוראות פרק ט"ז לתקנות (ואם ירצה בכך, יגיש בקשה לפיצול סעדים לסעד הכספי – שהרי טרם התגבש במלואו בשל העובדה שקשר השכירות למעשה טרם נסתיים).
בהגשת תביעה לפינוי מושכר על התובע לצרף תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחה אם יש בהן צורך, אסמכתאות משפטיות ככל שאלה בנמצא ולמעשה את כל המסמכים הנוגעים לנדון.
30 יום מהגשת התביעה, יהא על הנתבע להגיש את כתב ההגנה מטעמו, כמובן בצרוף לתצהירי עדות ראשית וכו'.
פרק ט"ז4, אשר מטרתו כאמור לקצר את פרק הזמן שעובר מהגשת תביעה לפינוי מושכר ועד לקבלת פסק דין בנושא, קובע, כי על בית המשפט לקבוע דיון בתובענה לפינוי מושכר לא יאוחר מ – 30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה בתיק. בדומה לדיון בתובענה בסדר דין מהיר, גם בדיון בתביעה לפינוי מושכר – הדיון יסתיים בתוך יום אחד (אלא אם ראה בית המשפט צורך בקביעת ימי דיון נוספים) ופסק הדין יינתן עם תום הדיון ולכל המאוחר תוך 14 ימים.
 
הוצאה לפועל של פסק דין בתביעה לפינוי מושכר:
אם כן, האם בתיקון תקנות סדר הדין האזרחי והוספת פרק ט"ז4 כאמור "בא לציון גואל" ומשכיר יוכל לפנות שוכר בקלות ובמהירות יחסית? התשובה היא כן – אבל לא רק בגלל אותו פרק ט"ז 4. בת"א 26621-09-11 שטיין נ' פרץ ואח' (ניתן ביום 13 בדצמבר 2011) מפרט כב' הש' עודד מאור בעניין ביצוע פסק דין בתביעה לפינוי מושכר ומעלה אפשרות לפיה משכיר אשר ניתן לזכותו פסק דין לפינוי, עלול למצוא עצמו נגרר במסגרת הליכי הוצאה לפועל למשך תקופה ארוכה מאוד עד שפסק הדין מבוצע בסופו של דבר – מקום שנתבע אינו מכבד את פסק הדין ואינו מפנה את הנכס על פי הוראות פסק הדין מרצונו. בפסק הדין נפסק כי הוראות סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל לעניין תקופת המתנה בטרם ייפתח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב מתייחסות לפסק דין כספי שניתן כנגד החייב ואין כוונה שפרק הזמן האמור יחול במקרה של ביצוע פסק דין לפינוי. לכן, נפסק כי תובע רשאי להגיש את פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע מיידי.
נראה כי פסק דין זה, במודע או שלא במודע, הסתמך על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 35) (ביצוע פסק דין לפינוי מושכר), התשע"א-2011, אשר התפרסמה בה"ח 615, א' באב התשע"א, כ – 3 חודשים קודם למתן פסק הדין – 1 באוגוסט 2011. הצעת החוק אכן מתייחסת לבעייתיות בכך כי התיקון לתקנות סדר הדין מתייחס רק לקיצור זמן ההליכים בבית המשפט ואינו משפיע על משך הזמן שבו מבוצע פסק הדין בהוצאה לפועל. על פי דברי ההסבר בהצעת החוק, ההנחה היא כי בית המשפט אשר דן בתביעה לפינוי מושכר, בחן ושקל את מכלול השיקולים ובהתאם להם קבע את המועד לפינוי ואשר על כן אין הצדקה שלא לאפשר הוצאה לפועל של פסק הדין בתכוף למועד שקבע בית המשפט לביצועו.
ואכן, בהתאם, תוקן חוק ההוצאה לפועל וקובע בסעיף 6 (ג1) כי זוכה רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין (ולא 30 יום בפסקי דין "רגילים") ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
עינינו הרואות, בחקיקה בשנים האחרונות ניכר כי המחוקק עשה מאמצים לפתור את הקושי בו נתקלו משכירים בפינוי שוכרים אשר לא מילאו את תנאי השכירות שלהם ובכך פגעו קשות בקניינם של המשכירים.